אז איך מסכמים 20 שנה. 20 ראשונות אומנם אבל בכל זאת מסכמים. אז הכי קל להתחיל עם התודה, אבל למי?
נתחיל ממשפחה, אז ככה:
תאומה אחת,
שני הורים.
שני אחים גדולים ועוד אחת קטנה.
חמש סבים (אחד מתוכם סבא רבה) ושלושה מתוכם עוד בחיים.
שבע דודים.
ועוד אחד לשעבר.
גיסה אחת.
ואחת עשרה בני דודים.
ותודה גם לסש׳ינקה שלי שעכשיו יכולה לנוח בשקט כי יש לי את גיבור שהוא כבר לגמרי משפחה.
(למי של הבין מה זה לגמרי משפחה ,זה אומר שיש לי כלב בן שנה וקצת שמתנהג כמו תינוק בן שנה וקצת, אני קם אליו כמעט כל לילה וזה כשאני ער עד שתיים לטפל בו לפעמים.)
אז אחרי משפחה מעגלי החברים:
אז לחברים הקרובים שהם בין עשרה לשלושים תלוי איך אתם מגדירים קרובים
וגם לאלו שהיו מאוד קרובים אל אף השנה היבשה.
תודה חבר׳ה בקיבוץ וגם לכמה מהחברים (או תושבים) בו.
לחבר׳ה בבצפר מגיע לכם כבוד.
תודה לכל מי שנתן לי תעסוקה גם מקצועית וגם חברתית.
ותודה לאלו שרימו אותי כי בזכותכם למדתי שיעורים בחיים.
אז אחרי התודה מה כבר עשיתי?
אז ככה:
שיעור אחד של קראטה
חמישה של ג׳אוג׳יצו
אירוע מוחי אחד (וזה עוד לפני הלידה)
שתי כוויות, שתי ניתוחים אולי שלושה.
שלושה הרעלות, אחת מהם לא הייתה בגללי.
וכמעט חמש עשרה פעמים שכמעט הרגתי את עצמי
שלוש שנים גן
שלושה עשרה שנות לימוד
שלוש יחידות מטמטיקה
וחמש בתירות
קרוס אחד בכתיבה
חצי שנה של שירות לאומי.
ועוד שנה של חישוב המסלול מחדש
היו לי גם ארבע שנים ראשונות ומשעממות אבל זה שום דבר.
אז וואלה עשיתי הרבה, אפשר להמשיך.
אז תודה רבה למי שקורא את זה, נתראה פה עוד עשרים שנה בעזרת השם. (טפו).
Nimi-K's blog 
נהדר
אהבתיאהבתי